תמידר בודק כל אירוע לפני שמישהו שומע עליו, ובבוקר מספר לכם מה החליט — כדי שיעירו את המאבטח בשביל אדם, לא בשביל צל.
שש מצלמות, קופסה קטנה אחת, אזורים מסומנים על כל תמונה. שום דבר לא זז, ולכן שום דבר לא מתאמץ — חוץ ממבט אחד בכל שישים שניות, בלי קשר לשער התנועה.
תנועה, זיהוי, שאלה למאמת — האם זה אדם בתוך האזור המסומן? כן. תמונה ומשפט מגיעים למאבטח רגעים אחר כך.
הגלאי היה בטוח ב־62% שראה אדם. המאמת הסתכל ואמר לא: צל מפנס העמוד, שנע עם הרוח. החיתוך נכנס ליומן, לא למאבטח.
התראה מאומתת אחת, ארבעים ואחת הושתקו, כל המצלמות חיות כל הלילה. אין קליפים לגלול בהם, אין וידאו מאוחסן. מסך אחד אומר הכול.